בתחילה משבר הקורונה הותיר גורמים רבים בחוסר וודאות.
אל מול כל זאת היו רוכשי הדירות באותו הזמן עומדים חסרי אונים שבפיהם שאלה אחת, "מתי נקבל את הדירות?"
בתחילה משבר הקורונה הותיר גורמים רבים בחוסר וודאות.
אל מול כל זאת היו רוכשי הדירות באותו הזמן עומדים חסרי אונים שבפיהם שאלה אחת, "מתי נקבל את הדירות?". הזמן עצר מלכת, סגרים, חוסרים וחוסר יכולת להתמודד עם השאלה המבוקשת.
תקופת הקורונה הביאה לפתחו של בית המשפט התדיינויות רבות בנוגע לאיחור במסירה הדירות. נסקור כאן בקצרה את הנושא:
ראשית יש להדגיש כי הענף הנדל"ן הוכר במשבר הקורונה כענף חיוני וכמעט שלא הוטלו עליו מגבלות, זאת בניגוד לשאר ענפי המשק.
מצד שני טענו הקבלנים כי עקב הקורונה נגרמו להם עיכובים בלתי צפויים ועל כן יש להחיל את החריג לחובת הפיצוי הקבוע בסעיף 5א(ג) לחוק.
עמדת התאחדות הקבלנים, לפיה משבר הקורונה הביא למחסור של עובדים ואספקה של חומרי בניה ובנוסף העדר מענה ברשויות שונות (חברת חשמל, כיבוי אש, רשויות מקומיות) בשל פעילות חלקית, אולם טענה זו לא התקבלה במרבית המקרים.
טענה נוספת שעולה מטעם חברות קבלניות מפנה למתווה שהוצע על ידי הוועדה הבין משרדית של משרד המשפטים מחודש יולי 2020. טענה זו חסרת משמעות משפטית, שכן מתווה זה מהווה המלצה בלבד, וממילא חל על באופן מצומצם על דירות שמועד מסירתן נקבע בחוזה בין התאריכים 18/3/2020 – 21/12/2020, ושם הומלץ על הארכת מועד המסירה למשך 40 יום בלבד[1].
לא מדובר בעדכון לחוק המכר אלא במתווה מוצע בלבד, אשר מהווה המלצה לצדדים לחוזה המכר, ומטרתו להניח בסיס לפתרון בעיה ספציפית אשר נוצרה בשל משבר הקורונה ואין חובה על הצדדים לקבלו.
לכן כיום, משבר הקורנה אשר פקד את ישראל אינו מהווה "כח עליון" הפותר את הקבלנים מתשלום הפיצוי הנדרש.
בפסיקה שפורסמה לאחרונה, קבע כבוד השופט גלעד הס בבית המשפט בהרצליה במסגרת ת.א. 15343-01-20 כי לא ניתן להחיל את הטענות שאיחור במסירת הדירה נבע מחמת קורונה באופן אוטומטי ועל הקבלן מוטל הנטל להוכיח כי האיחור נגרם כתוצאה מנסיבות שלא בשליטתו וכי הסיכון להתרחשות הנסיבות ותוצאותיהן:
"אטעים, כי המילים "משבר הקורונה" אינן מילות קסם שהאומר אותן זכאי להארכה אוטומטית, אלא יש להראות את הקשר הסיבתי בין משבר הקורונה לבין העיכוב. כך, למשל, ייתכן ומשבר הקורונה גרם לאי הגעת עובדים לאתר. אולם, על מנת לזכות בארכה על סמך טענה זו, יש להראות כי מדובר בתקופה בה אכן נדרשו עובדים באתר, וכי אכן לא הגיעו עובדים לאתר."
עמדת ממונה חוק המכר:
ממונה חוק המכר לא נשאר אדיש למצב והתגייס לכתוב נייר עמדה בנושא איחור במסירת דירה.
"המשרד מחזיק במאגר נתונים המאפשר לבחון, באופן כללי, היקפים של איחור במסירת דירות בישראל. במסגרת רכש דירות חדשות לדיירי הדיור הציבורי, בין ינואר 2016 למאי 2020, נרכשו 475 דירות ב-99 פרויקטים שונים הפרוסים ב– 38 ערים בכל רחבי מדינת ישראל".
בניתוח הנתונים נמצא כי מרבית הדירות נמסרו באיחור ניכר מעבר לקבוע בחוזה המכר ומעבר ל-60 הימים הנוספים הקבועים בסעיף 5א לחוק המכר. כך נמצא, כי 87% מהדירות נמסרו למשרד באיחור ממוצע של כ-9 חודשים.[2]
אותו העיקרון חל לגבי כל פנייה של ציבור רוכשי הדירות, אשר מגיעה לממונה חוק המכר, ומהווה אינדיקציה למצבם של רוכשים רבים באותו הפרויקט אשר לא פנו בתלונה אך נמצאים בסיטואציה דומה של איחור במסירת הדירה. כמו כן, סקירת הפסיקה הענפה בנושא זה מעלה אף היא כי מדובר בתופעה שאינה נדירה כלל.
מהנתונים עולה תמונה המצביעה על כך שאירוע של איחור במסירת דירות ואי תשלום פיצויים, על פי חוק המכר, "אינו אירוע חריג/נדיר בענף הנדל"ן".
לאור האמור נקבע בכתב העמדה נסיבות שאינן יכולות לשמש מוכר דירה לעניין סעיף 5 א(ג) העוסק באיחורים שאינם בשליטת מוכר הדירה ופוטרים מתשלום הפיצוי הקבוע בחוק המכר:
- איחור במסירת דירה אשר נבע מתוצאה של התנהלות רשות ציבורית בקשר לפרויקט. רשות ציבורית יכולה להיות – רשות מקומית, חברת חשמל, תאגיד מים, משרד ממשלתי וכו'.
- איחור במסירת דירה אשר נבע מתוצאה של התקשרות בין מוכר הדירה לבין גורמי מקצוע הנותנים שירותים בפרויקט. גורמים אלה יכולים להיות – קבלן מבצע, יועץ משפטי, אדריכל וכו'.
- קביעה בחוזה המכר, הנותנת סמכות למוכר הדירה או גורם מטעמו, לקבוע אם האיחור במסירה נגרם מסיבה שאינה תלויה במוכר ומכאן שהרוכש אינו זכאי לפיצויים הקבועים בסעיף 5א לחוק המכר.
[1] מכתב מאליעזר במברגר, היועץ המשפטי של משרד הבינוי והשיכון, לחברת אשד טל-אסף בע"מ, בעניין הבהרת כללים הנוגעים לאיחור במסירת דירות (8.12.2020).
[2] גריידי עמית עמדת ממונה חוק המכר – איחור במסירת דירות (24.5.2021).