דיני ערבות

Vito Peleg


דיני ערבות

סעיף 1 (א) לחוק הערבות, תשכז-1967 (להלן: “חוק הערבות”) מלמד, כי ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי צד ג’. ההתחייבות עשויה להיות לטובת משכנתא או לכל מטרה אחרת. צד ג’ לטובתו נחתמת הערבות לרוב, הנו הבנק. במקרים רבים הבנק ממהר להגיש תביעה כנגד הערב, מבלי להתחשב בתיקונים שהוספו לחוק לטובת הערב. לפיכך, יש לגשת בהקדם לעו”ד המתמחה בתחום, שכן באמצעות ייעוץ משפטי נכון, ניתן להקטין את הנזק שנגרם או עתיד להיגרם לערב.
במהלך שנות ה- 90 עלה נושא הערבות על הפרק, כאשר חלה תופעה בה ערבים רבים נאלצו לשלם חובם של לווים, בזמן שאלה לא עמדו בתנאי ההלוואה. בהתאם לחוק הערבות, טרם התיקונים שעליהם יורחב בהמשך, נוצר מצב אבסורד בו הלווה שאינו משלם, איבד את דירתו (בדרך כלל בגינה לקח את הערבות), והבנק היה פונה לערב על מנת שישלם את חיובו של הלווה.

העלייה מבריה”מ לשעבר, הביאה עמה מקרים רבים של עולים חדשים שחתמו על כתב ערבות, ללא קבלת הסבר מתאים וחלקם אף חתמו על כתב ערבות מבלי לדעת את תוכנו או מבלי שהכירו את הלווה לו חתמו על כתב הערבות!
לפיכך במהלך שנות ה- 90, הוספו שני תיקונים לחוק הערבות. התיקון הראשון התקבל ביום 14.11.1992. מטרת התיקון היתה להגן על הערב מפני ערבות בלתי מוגבלת ומפני פגיעה קשה בערב כפי שהיתה בטרם התיקון הנ”ל. בתיקון תשנ”ב נכנס הפרק הדן על ערב יחיד, והחובה למצות את ההליכים עם הלווה, בטרם יפנה הבנק אל הערב. על פי חוק הערבות, ערב יחיד הנו “מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד.” לאור התיקון האמור, הפנייה אל ערב יחיד, תבוצע רק לאחר שהבנק נקט בכל ההליכים האפשריים להיפרע מהחייב, הסבירים בנסיבות העניין, ורק לאחר שהתקבלו פסק דין וצו מיצוי הליכים כנגד הלווה מראש ההוצאה לפועל.
התיקון השני נקרא “תיקון תשנ”ח”, אשר חל לגבי ערבות שניתנה מיום 1.6.1998. בתיקון זה נוסף לחוק הפרק המדבר על ערב מוגן שהנו ערב יחיד (ר’ הגדרה לעיל), שבחוזה הערבות בינו לבין הבנק נקוב סכום שאינו עולה על 60,000 ₪ או חיוב שאינו עולה על 250,000 ₪ ברכישת דירה. (יש להצמיד את הסכומים הנקובים למדד המחירים לצרכן). כמו כן, במסגרת זו נוספו מחויבויות נוספות על הבנק כמו לדוגמה סעיף 26 (א) לחוק, הקובע כי במידה והחייב לא קיים את חיובו, על הבנק להודיע זאת לערב תוך 90 ימים. במידה והבנק לא הודיע כאמור, יופטר הערב מכדי הנזק שנגרם לו בשל כך. הנזק בא לידי ביטוי בריביות פיגורים, הוצאות הבנק וכדומה.
עניין חשוב נוסף שהוזכר בחוק הערבות, מדבר על כך שערב מוגן יהיה חייב לבנק את חלקו היחסי בלבד כלומר, אם חתמו 3 ערבים על כתב ערבות שסכומו עומד כיום על 60,000 ₪, ערבותו של כל ערב תהיה בגובה שליש מהסכום, קרי 20,000 ₪.
תיקונים אלו מטילים מחויבות נוספת על הבנק או למוטב שניתנה עבורו הערבות מחד ומעניקים זכויות לערב מאידך.

לסיכום

במקרה של פנייה מהבנק או מכל גורם אחר, בשל חתימה על הסכם ערבות, יש לפנות מידית להתייעצות עם עו”ד המתמחה בתחום, קל וחומר כאשר ההליך הגיע למסגרת משפטית של כתב תביעה. בנקים רבים תובעים ערבים ב’שיטת מצליח’, שכן רבים מהערבים נמנים עם אוכלוסייה מוחלשת ואינם מגישים “בקשת רשות להתגונן” (במקרים של תביעות מסוג זה לרוב יש לבקש את אישור ביהמ”ש להגשת כתב הגנה). אי הגשת כתב ההגנה עלולה לגרום להשלכות קשות על הערב. לעיתים ניתן למנוע זאת באמצעות יעוץ והכוונה משפטית נכונים.

פנו למשרדנו עוד היום לקבלת ייעוץ

סניף תל אביב: רח‘ ברקוביץ 4, מגדל המוזיאון קומה 6, תל אביב | סניף קריות: רח‘ בילינסון 51, ת”ד 514, קרית חיים 10162